״ההרוג ה-17״, מחווה לדוד אופק, 2020

Meggido Junction, 2020 [Tribute to David Ofek]

מחשבה אחת על “״ההרוג ה-17״, מחווה לדוד אופק, 2020”

אסתר זנדברג הגיב:

דצמבר 15, 2020 בשעה 1:06 pm

הקטגוריה "מרחבי זיכרון" מובילה את הצופה לאתרי תיירות-שואה המקובלים כמו יד ושם ולוחמי הגיטאות אבל פוקדת גם את מרתף השואה בהר ציון בירושלים. המרתף הוא חריג. בלתי תירותי. נטול אדריכלות או עיצוב. העצב בלתי מתווך. הוא מנוהל על ידי עמותה חרדית והשואה "שלו" היא בלתי לאומית ולא ציונית אלא יהודית-גלותית וקורעת לב. במיקומו בבניין שננטש במלחמת העצמאות מצטלבים שני נרטיבים, שואה ונכבה. תחת הקטגוריה "חללים שכולים" מתועדים אתרים שאי אפשר בלעדיהם כמו בית הקברות הצבאי בהר הרצל, גבעת התחמושת, אבל גם אנדרטה דמוית קרוסלה לנרצחי הפיגוע באוטובוס אגד בצומת מגידו ב-2002, שפוטציאל העצב שבה מועצם דווקא בשל מיקומה הבלתי הירואי, בין שני כבישים מצטלבים.
* אסתר זנדברג, סביבה, פורסם ב״הארץ״, 10.9.2020

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר