מוזאון הטבע, ירושלים, 2016

Nature Museum, 2016

מחשבה אחת על “מוזאון הטבע, ירושלים, 2016”

מישל קישקה הגיב:

ספטמבר 20, 2020 בשעה 1:54 pm

אני גר במרחק יריקה ממוזיאון הטבע משנת 1978. אם לא עברנו דירה מאז ולא עברנו לשפלה ״כדי להיות קרובים לנכדים״ כמו רוב חברינו הירושלמיים החילוניים, זה כנראה בגלל המוזיאון. ביקרנו בו אין ספור פעמים עם שלושת בנינו שגם השתתפו בקייטנות טבע בקיץ. הם תמיד אהבו טבע וחיות. לא פעם הבאנו למוזיאון בקופסת נעליים, קיפוד, זיקית או פרוונית שחורה שבאו לבקר אצלנו בחצר. פעם אבאנו זעמן שחור. המלצת לוכד הנחשים של המוזיאון הייתה לתת לו לזחול חופשי אצלנו כדי שיחסל את העכברים
הבניין שבו שוכן המוזיאון נמצא במתחם גדול מימדים מוקף חומת אבן גבוהה עם גן פרא מלא צמחייה ועצים. בשנים האחרונות מינהלת השכונה הפכה את חלקו לגינה קהילתית עם גידולים אורגניים, אמת מים עם דגים, צריף לחוגים והרצאות וספריה. מקום עלייה לרגל של סבתות וסבים עם נכדיהם.
אבל במשך שלושים שנה המוזיאון שחלפתי על פניו תריסר פעמים ביום בדרכי לגן, לבית הספר, לדואר, לאטליז, למכולת או לירקן, עמד דומם בקצה שביל אפר מאחורי שער ברזל נעול בשרשרת ונראה חצי נטוש, חצי רדוף רוחות. בתיה גור יכלה לכתוב למפקח אוחיון את ״רצח במוזיאון הטבע״.
לפני שנים אחדות קראתי בעיתון שבמוזיאון הסכימו להסתיר ביריעת בד ענקית את הויטרינה של האבולוציה כדי לאפשר לכיתות של בתי ספר חרדיים לבקר בו בלי לבלבל אותם עם עובדות. שחס וחלילה לא יתחילו לחשבן מהו פער השנים בין הבריאה לדינוזאורים.

מישל קישקה, ספטמבר 2020

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר