גבעת התחמושת, 2017

Ammunition Hill, Jerusalem, 2017

2 מחשבות על “גבעת התחמושת, 2017”

אלון ולד הגיב:

ספטמבר 23, 2020 בשעה 8:43 am

מבוך התעלות של גבעת התחמושת היה ״מגרש המשחקים״ של ילדותי.
מאז שאני זוכר את עצמי התרוצצתי שם, מפעיל את הדמיון ומשחק מחבואים.
מנסה להכיל ולהבין בלא הצלחה יתרה מה התרחש שם במשך ארבע וחצי שעות באותו לילה נוראי של ה-5 ליוני 1967.

את האבא הכל כך פרטי ואישי שלי איבדתי שם והוא היה שלי ושל אמא לפני שהוא וחבריו, החיים והמתים, הפכו לנחלת הכלל כסיפור אגדה ומיתוס נצחון בלתי נתפס.

לדעת אותו, את סיפור חייו הכולל ובתוכו את בחירותיו והחלטותיו בדרך אל מותו, הפך למשימת חיי ועשיתי זאת בעזרת חבריו לנשק ואמא ובגלל סקרנות אין קץ של ילד ולימים נער, חיל, מפקד ואב בעצמי.

הגב
Idit Kohan-Harpaz הגיב:

ספטמבר 27, 2020 בשעה 2:03 pm

בילדותה, כאשר הייתה מבקרת אצל אביה בירושלים הוא נהג לקחת אותה שוב ושוב לגבעת התחמושת,
היא אהבה לרוץ בתוך התעלות.
זוכרת אותן כמבוך ארוך מגונן ומסקרן.
הוא היה עומד מעל ומדבר.
כנראה לעצמו.
משחזר את הקרב, הקרב שבו איבד את חבריו ונפשו נשארה פצועה לנצח.
היא לא זוכרת הרבה, הייתה קטנה מדי,
התעלות עיניינו אותה יותר.
כעבור שנים היא תחזור עם מצלמה ומכשיר הקלטה
תנסה לשחזר את החוויה
אוסף של הבזקים ויזואליים וצלילים
היא נכנסת שוב לתעלות,
מופתעת מגובהן.. או שמא מגובהה שלה.
הפעם היא מבינה
הקסם של הריצה בתעלות התפוגג
ברקע נשמעים שירי מורשת והנחיות למבקרים באתר.
הוא שילם מחיר יקר
אותו מקום, סיפור אחר.

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר