_DAH2186

Mount Scopus, 2018

מחשבה אחת על “_DAH2186”

אליה ברטל הגיב:

ספטמבר 12, 2020 בשעה 2:00 pm

אני מביטה בתמונה המציגה עלמה פלסטינית בהיכלי האוניברסיטה העברית. קריאת ההקשר הפוליטי כמו מתבקש. אני נזכרת בספרו של רולאן בארת 'מיתולוגיות', ספר בו תיאר כיצד מסר פוליטי מועבר באמצעות תצלום של "כושי צעיר לבוש במדים צרפתים, [מביט] בדגל הטריקולור" . האנלוגיה בין הצילומים אינה חומקת מעיניי, אך למרות זאת אני מבקשת לרגע להפנות מבטי למרחב אחר.
אני מביטה רק בעלמה. אני מרגישה את הרגע שבו כל מצטלם מבקש להראות 'טבעי' אך יחד עם זאת נכנע לתנוחה מלאכותית. מה עבר בראשה כשהצטלמה; בוודאי רצתה שהתצלום יחלץ את המהות הפנימית מתוך המראה החיצוני. אני מביטה בה שוב. כל גופה מכוסה, ולמרות זאת ואולי בזכות זאת עולמה הפנימי מפציע.
מבטים ומחשבות מסוג זה, התרים אחר המדיום הצילומי ואתגריו, מחזירים אותי שוב למחשבות על בארת, אלא שהפעם לספרו 'מחשבות על צילום'. בספר זה, ניסה לזהות את המהותי והייחודי למדיום הצילומי. בארת דן ברגע בו המצולם מתקין עצמו לעמוד בפני הצלם; ואני שואלת את עצמי האם עלמה זו התקינה עצמה לעמוד בפני הצלמת.
ניתן לזהות בפניה חיוך קל, מעט מופנם, אך כזה שאינו חומק מקשר עין עם הצופה. בארת בוודאי היה מגדירו כחיוך המבקש 'לאפשר לתצלום לתעד ריקמה פנימית עדינה '.
הקומפוזיציה המעניינת בה העלמה משתלבת לא מותירה אותי אדישה. היא מעוררת שאלות נוספות. הצמח לידו היא ניצבת, עציי האורן המשקיפים ברקע מבעד לחלון, כל אלה מה להם ולרקמת הפרחים על שרוול שמלתה?
אני מנסה למזג את הכל- את הפוליטי, הנגזר מהיכלי האקדמיה העברית בהר הצופים שבירושלים ומהעלמה הפלסטינית אשר בתוכם, ז'אנרים באמנות – נוף, טבע דומם ודיוקן, אך מעבר לכל המחשבות המסווגות, אני מביטה בה שוב ומרגישה שלמרות שהיא ניצבת שקטה, היא כה מפעימה. אי אפשר שלא לאהוב אותה.

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר