DA3_5347

מחשבה אחת על “DA3_5347”

חנה תדהר הגיב:

יולי 23, 2021 בשעה 8:13 pm

דיר סניר נמצאת על תוואי נחל שקמה על תוואי מסילת הברזל ההיסטורית "חיפה-קהיר". במקום שרידי גשר הרכבת הבריטי, תחנת הרכבת ההיסטורית "דיר סנייד", ומצבת הזכרון לחיילי גדוד העבודה המצרי שמתו בעת שרותם בצבא הבריטי במהלך בניית מסילת הברזל.
התייעצתי עם גוגל.
תחנת רכבת. לא פעילה. הייתה עד 48', נסללה ע"י הבריטים שהשתמשו בעובדי כפייה מצריים לצורך כך. מתי שמעתי לאחרונה את המושג גדוד העבודה ועובדי כפיה? המממ…
לנגד עיני מבנה שאינו שלם, שיני הזמן כרסמו בו ומשוכות הצברים , השיטה המכחילה ושלל העשבייה מאימים לכסותו כליל ולהחביא את שהיה. האין זה מה שעושים במדינה שלי מאז 48'? מחביאים ולא מזכירים כי אם לא קיים עכשיו גם לא היה? מדינה שככה נשענת על עברה ההיסטורי המיתולוגי והתנכ"י ככה מעלימה עדויות כאילו כלום לא היה כאן טרם הגיעו החלוצים, טרם הייתה מדינה, כשעוד היינו בחיתולנו המדיניים והכיבושיים? זה לא סתם שכל כך הרבה אינם מכירים את המושג "נכבה" שלא לדבר על המשמעות שלו. שלא מבינים את ה"מהומה" סביב יום האדמה והר הבית, שלא מכירים בקודשי האחר, בכמיהתו, בסבלו. משוכות הצברים והבוסתנים האילמים הפזורים ברחבי הארץ מנכיחים את שהיה גם אם אין לו שם. גם אם מקפידים לשנות את שמו, לעברת אותו, לאזרח אותו. כמו ששינו ועדיין משנים את שמות העולים מאתיופיה וארצות ערב או הקוקז אלא אם יש להם צליל עברי, אלא אם הם אנגלו-סקסים או רוסים. מתן שם הוא מתן זהות.
דיר סניר נמחקה כמעט כליל ושמה נשאר כי הבריטים בנו אותה, לא כי פועלים מצריים מתו בעת סלילתה.

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר