באר שבע, 2018 מחווה לאלי סינגלובסקי

Be'er Sheva, 2019 (Tribute to Eli Singalovski)

2 מחשבות על “באר שבע, 2018 מחווה לאלי סינגלובסקי”

Adi Nir Sagi הגיב:

אוקטובר 18, 2020 בשעה 8:01 am

האנושיות שבבטון… נימים של חומר המשלב אפרוריות עם נוכחות חסונה.
באר שבע בין בטון אפור, פרקטי לאקלים מאובק
לבין חדשנות ברוטרליסטית בינלאומית. סיכוי לגאווה רבה.
לו נדע להאמין בפוטנציאל הגלום במרחב ולהנכיחו ככזה האוהב אדם, מדבר והשתנות.
קמפוס של אוניברסיטה שורשית שצמחה כאן, בבאר שבע בגאווה ליצור ידע חדש להרחיב דעת במצוינות ולהביט אל המרחב בו היא פועלת.
מקומיות, התחדשנות ולב אוהב. באר שבע.

הגב
אופיר חמו הגיב:

אפריל 7, 2022 בשעה 1:24 pm

באר שבע הייתה העיר הגדולה הכי קרובה ליישוב שגדלתי בו. הייתי הולכת אליה לראות סרט עם חברות, לאכול במסעדה עם המשפחה. לא ראיתי בה עיר יפה או מיוחדת, אלא אוסף של בניינים אפורים וכבדים באמצע מדבר. בזמן החילופים שלי בורשה התבקשתי לעצב ספר על אדריכל או זרם אדריכלות. מתוך ציונות רציתי לעשות ספר שקשור לאדריכלות בישראל. אז אחרי שויתרתי על עוד ספר שמדבר על הבאוהאוס בתל אביב, בחרתי לעצב ספר על אדריכלות ברוטליסטית בישראל. באר שבע, למרבה הפתעתי תוך כדי המחקר לספר, הייתה השחקנית הראשית של הספר וקיבלה פרק שלם. כל הפרספקטיבה שלי לגבי העיר השתנתה והיא הפכה להיות בעיני לפנינה אדריכלית.

הצילום הזה של קמפוס מדעי החברה באוניברסיטת בן גוריון הזכיר לי צילום של Stefano Perego ששמתי בכפולה של התוכן עניינים בספר, הוא צולם מזווית זהה ומעניינת שמדגישה את מאפייני הבנייה הברוטליסטית – צורניות חזקה, חזרתיות, בטון חשוף וכ'ו.

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר