באר שבע, 2018

Be'er Sheva, 2018

2 מחשבות על “באר שבע, 2018”

מיכל ליפטשר הגיב:

ספטמבר 6, 2020 בשעה 12:59 pm

יש לי מערכת יחסים מאד מורכבת עם אדריכלות ברוטאליסטית. היא מצטלמת נהדר. קווים וזוויות.
צורות גאומטריות מול הנוף שמסביב.
אבל הבעיה היא כשיוצאים מגבולות הפריים ואז נשארים עם אפרוריות חשופה וכוחנית.
עם ברוטאליות.
מי בכלל רוצה לגור בעיר ברוטאלית?
אני תמיד נעלבת מחדש בשביל באר שבע על כל המבנים האלו ששמו בה.
לפעמים נדמה לי שמכל הניסויים העצובים שעשו על ישובים בנגב, זהו העצוב מכולם.

הגב
אופק אלקיים הגיב:

נובמבר 28, 2021 בשעה 9:24 am

גדלתי בבאר שבע, עיר הברוטליזם.
ראיתי את מבני הבטון כמוזנחים ולא מטופלים,
כאילו התקציב נגמר באמצע הבנייה והכל עצר.
האנדרטה המפורסמת הייתה עבורי מבנה שרואים מהחלון
ולא הבנתי למה מגיעים אליה כל כך הרבה מבקרים. כולה בטון.
במהלך השנים עזבתי את באר שבע ועברתי למרכז כדי ללמוד עיצוב.
נחשפתי לזרמים בעיצוב ומה המחשבה שעומדת מאחוריהם.
הבנתי שבעצם הברוטליזם מאוד מתאים לבאר-שבעים;
הבטון מסמל עבורי את החוסן הנפשי- אנושי,
והחשיפה שלו, נטולת הסתרה וצביעות, את הכנות.
זה מה שיש, אין טעם לכסות בשכבות.
כל האמת בפרצוף.

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר