נהריים

Naharayim, 2017

2 מחשבות על “נהריים”

רות הגיב:

ספטמבר 10, 2020 בשעה 7:58 am

יום ספור בשנה. גדרות בצבעי פואה דביקה ועשבים שאי אפשר לכנותם שוטים, בזמן שהם פעילים ונותנים עבודה בסופר פוטוסינתזה. התכסית הרכה מטפסת מעלה לזרבובית העמדה הירדנית, משם נותבים כדורים ודם נערות נבלע במחילות חולד תחוחות, על פרחי חרדל. יום ספור בשנה,פלטת חורף של ירוק צהוב ואדום שנעלם מן העין.

הגב
דניאל הגיב:

אפריל 7, 2022 בשעה 1:39 pm

נוף ילדותי.
כשהוא עומד בפני עצמו הוא כל כך יפה. פשוט. תמים. עד שכמעט לא נתפס שפעם לא שכן בו שלום, או ששכן בו אדם.
נולדתי בקיבוץ גשר היושב סמוך לנהריים שבשבילי נקראה תמיד "גשר הישנה", מקום לבילוי לתושבי הקיבוץ או לאורחים מן החוץ.
בעיניי אני הילדה, הילדות בקיבוץ הייתה מושלמת.
בעיניי אני הבוגרת, זה מקום שאליו אני בוחרת שלא לחזור. אולי הטראומה שלי היא דווקא מהלך הרוח של האנשים במקום, שהצליחו להשכיח ממני את היופי הטבעי והכל כך גולמי של הנוף.
והנה אני שוב מולו, משתהה ונזכרת. שהוא כל כך כל כך יפה. כשהוא עומד בפני עצמו.

הגב

להגיב על דניאל לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר