DA3_0339

Hushniya, 2019

2 מחשבות על “DA3_0339”

David Peer הגיב:

אוקטובר 26, 2020 בשעה 11:03 am

פיסת אדמה

קטע של חיים, חתיכה אחת גזורה בשלמותה, מתהווה בעצמה, אינה מניחה לכפולות החיים להניב חדשות לבקרים – חיים חדשים. תולדה, היווצרות התנתקות, יובש שממה, חלקה חלוקה, סדק סדקים, רגב רגבים. מתעוררת, מחדשת, מתחדשת בכל רגע נתון. שינוי יסודי בצורתו של דבר ובמהותו, אספקלריה של חיים.

ביאליק כתב שכל מי שמציץ דרך התרגום – אינו אלא רואה מתוך "אספקלריה מטושטשת"… בהתייחס ללשון, הוא אינו מרגיש את כל הטעם בה ואת כל מאווי נשמתה.

הטשטוש המטפורי, הוא המקום בו ניתן לחדור דרך הרבדים המתהווים, השכם והערב, לתוך פיסת האדמה הנובעת מגלגולו של הזמן. עורקי האדמה בינות הסדקים, בהתאמה מופלאה, מהווים מפה נושמת, מסועפת, קטנה כגדולה צרה כרחבה. העפר הטחוב כחומר ביד היוצר מפסל לו את נתיבי החיים, מחדש ימינו כקדם, מאשש את אשר אבד ונשחק, מותיר בנו אסוסיאציה מלומדת, ניחוח של ספר פתוח, פיסה של זיכרון, חתיכה של חיים שלמים.

הגב
שיר ארזי הגיב:

דצמבר 20, 2020 בשעה 10:25 am

לאדמה משמעויות רבות. היא אחת מארבעת היסודות, היא מסמלת את הבית, את המולדת, את תחושת השייכות של אדם למקום. האדמה היא שורשיו של האדם.
בארץ ישנם סוגי אדמה שונים ורבים, מחול ים ואדמה מדברית יבשה, ועד לאדמה חקלאית ופוריה.
מתוך כל אלו בצילום מוצגת אדמה חרוכה ומצולקת.
לתחושתי, זו היא דרך לבטא את התלעות שעברו כאן בארץ, וכן את הטראומות שנראו ונחוו כאן בשטחה של ישראל.
הסדקים באדמה מספרים סיפור שקושר אותנו להיסטוריה שלנו.

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר