פניציה, 2012

Phoenicia, Nazareth, 2012

מחשבה אחת על “פניציה, 2012”

קובי פרנקו הגיב:

ספטמבר 27, 2020 בשעה 4:53 pm

אז כותבים ״אסתטיקה״ או ״אסטטיקה״?
האם זו שאלה אסתטית או אסטטית?
ומה זה בכלל אומר?
ומה הקשר בין מושג זה למפעל לייצור מוצרי זכוכית?
ומדוע זקוק מפעל כזה לשלט שזה כותרתו?
והאם השלט אסתטי?
והגופן שמופיע עליו?
והעובדה שלעין מקצועית הוא עבר ״הצרה״ גסה? (ולמה להצר יש מספיק מקום?)
או המתח הטיפוגרפי בין הגופן העברי לקרילי? אסתטי? אסטטי?
ולמה מתח? אולי מתקיים בין הגופנים דיאלוג אסתטי?
אולי השילוב בין האות העברית, השחורה, לאות הקרילית הדקה (שגם היא הוצרה), הוא שילוב אסתטי?
אולי ההחלטה להצר את הגופנים, היא החלטה טיפוגרפית-סידרתית? מצד ימין מציץ שלט נוסף, אז אולי השלט שלפנינו שותף למערך גדול של שילוט? ואולי המעצב לקח בחשבון את הכיתוב הארוך ביותר שקיים ואת רוחב השלט הנתון, ועל בסיס זה קבע נוסחה אחידה להצרת הגופנים? אז זו החלטה עיצובית? אסתטית?
ומה בנוגע לדפוס המעויינים על קיר הלבנים?
ולמערך הצבעוני?
ומה עם התאורה הצהובה?
והאם השאלות נוקטות עמדה אסתטית?
ומה לגבי עבודת האמנות?
הצילום, הדימוי?
אסטטי?

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר