מקווה ישראל

Mikve Israel School, 2017

מחשבה אחת על “מקווה ישראל”

gitit aizenshtein הגיב:

אוגוסט 30, 2020 בשעה 7:00 am

מקווה ישראל הוא חלק מנוף ילדותי.

גדלתי במועצה המקומית אזור, מקום בו אין בית ספר תיכון. לפיכך היה עלינו לבחור בית ספר תיכון בעיר חולון. באותם הזמנים קבלה למקווה ישראל התאפשרה רק לאחר מיונים דקדקנים ותעודת סיום בית ספר יסודי המבטיחה ציונים טובים טובים.

תמונות המחזור על הקיר לקחו אותי בפלאש בק ליום בו הגעתי למקווה בתקווה לעבור את ראיון הקבלה. בעודי ממתינה הרמתי את הראש מעלה ולמולי התגלו תמונות בשחור לבן.

מקווה ישראל כידוע הינו בית הספר החקלאי הראשון והותיק בישראל. מעברי המסדרונות, כיתות הלימוד וריח הרפת והלולים מעיד על כך. אני זוכרת את התחושות המעורבות שהיו בי כאשר נכנסתי למקווה ישראל – התחלה של תיכון החדש- למול ריחות הרפת והלול המזוהים עם זמנים קודמים.

בעודי ממתינה, אז, לראיון הקבלה שלי, הרמתי את ראשי מעלה והתבוננתי בתמונות. דמיינתי את תמונת המחזור שלי שתתלה יום אחד על אותו הקיר בסיום לימודי. אז זה היה נראה לי רחוק כל-כך.

למדתי במקווה ישראל ארבע שנים, מכיתה ט עד י"ב. עבורי בית הספר הזה קרוב לליבי, אך בה בעת רחוק. התיכון היה רחוק מאוד מן המקובל בזמני. זה לא היה עוד בית ספר, בסוף הרחוב, ליד מקום מגוריי. כילדה – היה עליי לצעוד לתחנת האוטובוס שהיתה מרוחקת מהבית, ולהמתין לקו שיקח אותי אל גשר מקווה ישראל בקירבת צומת חולון.

מבט בתמונה של דנה החזיר אותי לשנת 2005.

זיכרון מתוק לנוכח תמונות בשחור לבן.

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר