יד מרדכי

Yad Mordechai, 2017

6 מחשבות על “יד מרדכי”

Leor Holzer הגיב:

אוגוסט 24, 2020 בשעה 5:54 pm

ספינה שלא מפסיקה לטבוע

הגב
צביקה טרופ הגיב:

ספטמבר 19, 2020 בשעה 11:11 am

דנה יקרה
כמי שנולד בירושלים בתקופת המנדט הבריטי, חווה את מלחמת העצמאות בירושלים המופגזת והנצורה בגיל שמונה ואחר כך נטל חלק כלוחם בצנחנים בחלק ממלחמות ישראל: ששת הימים, מרדפים בבקעה, מלחמת ההתשה ויום כיפור, הציונות קרובה ללבי. מבחינתי, מלחמת השחרור והקמת המדינה הם השיא במימוש החזון הציוני שאגב טרם הושלם ועוד נכונו לנו מלחמות לצורך ביסוסו.
התבוננתי בשפע התמונות שצילמת והעלית לרשת וחיפשתי "תמונות איקוניות" ממלחמת השחרור שהיא בעיני שיא המאמץ במימוש החזון הציוני או תמונות המתעדות את המצור על ירושלים ולא מצאתי. מצאתי שלדי מכוניות אחרות, אבל לא את אלו הנמצאות במעלה שער הגיא ("באב אל ואד") בואכה ירושלים. חיפשתי את הנפת דגל הדיו באילת שסמל את הרחבת גבולות המדינה שנתנה לנו בעת החלטת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 וסיום המלחמה.

מבטי התמקד במגדל המים המופגז ביד מרדכי, המסמל את המעבר משואה לתקומה.
קשה לי לבחור תמונה אחת. אבל את יכולה בהחלט לעשות שימוש בדברי אלה ואולי אף לצרף אותן לאחת מתמונות אתרי ההנצחה שמבטאים את דברי אבא אבן ולאחר מכן שירו של נתן אלתרמן שמדינה אינה ניתנת על מגש של כסף והלוחמים הקדושים שמסרו נפשם על תקומת המדינה הם הם מגש הכסף.

הגב
ורד בר סמך הגיב:

ספטמבר 27, 2020 בשעה 8:23 am

מגדל המים הפך לסמל ולמעין רמזור לחברי יד מרדכי מיד עם הקמתו. בזמן שהקבוץ הופגז ע"י המצרים במלחמת העצמאות, נשאו הלוחמים בעמדות את מבטם לעבר המגדל. הם ידעו: כל זמן שהמגדל יעמוד, גם אנחנו נעמוד.

ואמנם, המגדל קרס רק כמה חודשים אחרי תום הקרבות. במצב הקריסה הזה נמצא עד היום. אך טבעי היה להעמיד את הפסל של מרדכי אנילביץ – מנהיג המרד בגטו ורשה, ליד המגדל ובכך להדגיש את הקשר בין השואה לתקומה. במשך שנות ילדותנו, אנחנו – בניהם ובנותיהם של מייסדי הקיבוץ, אהבנו לשחק ליד המגדל ובעיקר "לכבוש" אותו במשחק הצופי: "כיבוש המבצר".
ורד בר סמך , קבוץ יד מרדכי

הגב
Ilan meiri הגיב:

ספטמבר 27, 2020 בשעה 8:37 am

מגדל המים מסמל את עמידת הקיבוץ מול הצבא המצרי. למרות הנחיתות הנוראה של מגיני הקיבוץ מבחינת כוח אש וכלי הנשק, למרות שנאלצו לעמוד מול חטיבה מצרית סדירה שתקפה בסיועם של תותחים ומטוסים, הצליחו מיני הקיבוץ להחזיק מעמד חמישה ימים ולילות רק בזכות רוח הלחימה והידיעה שאם ייסוגו או ייכנעו, דרכו של הצבא המצרי לתל אביב פתוחה.

חבל שאנשי הקשת המזרחית שתובעים כיום את הקיבוצים על כך שגזלו את אדמות המדינה, כולל תושבי עיירות פיתוח (כמו למשל שדרות) שמתנפלים על מפגינים תושבי קיבוצי הסביבה, או תושבי בית שאן שתוקפים במשך שבועות את חברי קיבוץ ניר דוד, פשוט לא יודעים או מתעלמים מהעובדה שרק בזכות התנועה הקיבוצית הצלחנו לשמור על גבולות המדינה בימים שטרם הקמת צה"ל.
אילן מאירי, יד מרדכי

הגב
יוסי שחר הגיב:

ספטמבר 29, 2020 בשעה 10:45 am

כשהוקם מגדל המים ביד מרדכי הוא שימש את מערכת המים של הקיבוץ הצעיר. משנפגע בקרבות תש"ח הפך לסמל. אנחנו לא שם היום וביד מרדכי אפשר ומקיימים ציונות גם ללא עזרתו. השאלה שעולה כאן שייכת יותר לתחום "שימור אתרים" מאשר ל"פנטום הציוני ". עברתי גם על תמונות אחרת באתר ואני לא גוזר על כולן גזירה שווה. אני כותב על מגדל המיים ביד מרדכי, מי ייתן ויעמוד עוד לשנים ארוכות!

הגב
תמר הרצברג הגיב:

ספטמבר 29, 2020 בשעה 7:42 pm

שריד אותנטי ממלחמת העצמאות, אנדרטה, סמל וגם, בחיים שלי, פשוט הנוף שנשקף אלי ביציאה מהמשרד. מהבחינה הזו אני אוהבת דווקא את התמונה הזו שמצולמת מהחניה, על פני תמונה שיכולה לכלול את רחבת האנדרטה ואת פסל דמותו של אנילביץ'. בעיני רוחי אני יכולה להעלות את התמונה הזו בכל זוויות האור ששעות היום ועונות השנה יוצרות עליה. עם ציפורי חורף יושבות בראש המגדל או עם ילדים יחפים עם מגבות על הכתף בדרך לבריכת הקיבוץ הסמוכה.
לפעמים יש לי רגעים של הזרה שבהם אני קולטת את החיבור בין הסיפור שאני אמונה לספרו לבין המציאות. החורים האלה הם לא המחשה, הם לא שחזור. את החורים במגדל יצרו פגזים מיצריים אמיתיים בקרב ב-1948. במובן הזה המגדל הזה הוא עד. זה לא רעיון מקורי שלי, קראתי את זה איפשהו, אבל זה נתפס אצלי. אין יותר עדים אנושיים לקרב. אבל בכל זאת זה התרחש בוודאי ופגעי המגדל הם עדות. וכמו שהוא מעיד על הקרב, השמש הנמוכה שמוחזרת ממנו באחר צהריים חורפי מעידה שאני צריכה כבר לנסוע הביתה.

הגב

כתיבת תגובה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר