אוסף צה״ל

IDF Collection, Tel Aviv, 2017

חנן שלונסקי הגיב:

ספטמבר 9, 2020 בשעה 5:52 am

העליבות ! העליבות ! The horror! The horror!
מסעה של דנה אריאלי בעקבות פנטומים, הוא מסע של גילוי : גילוי עצמי בוודאי, אך גם גילוי של אמיתות על החיים האנושיים.
הפעולה האמנתית הראשונה היא הבחירה. הבחירות של דנה אינן מקריות אלא מכוונות.
בעוד שהפנטומים הפשיסטיים אותם תיעדה נראים עלובים אך מהדהדים את ההדר שהיה בעברם, הפנטומים הציונים, נראים עלובים עכשיו, ונראה כאילו היו עלובים מלכתחילה.
כשדנה מצלמת פנטומים זרים, באיזשהו מקום ,היא הולכת שבי אחרי הפאר וההדר שבשרידים, אך כשהיא מצלמת את הפנטומים הציונים היא אינה נשבית : הם מוכרים לה עד זרא. בארצה היא אינה תיירת, אלא בת בית, וכשכזו היא מודעת וזוכרת את העליבות.
דווקא הטבע הארץ ישראלי נראה לפרקים נשגב: ירוק העלווה ותכול השמיים , אך השרידים האנושיים נתפסים כאומללים.

הגב

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

התגובה שלך *

שם

אימייל

אתר